ארכיון
כפר ויתקין

תולדות הצרכניה בכפר ויתקין

מאת: חגית גור אריה

בראשית היה בית הראשונים, הוא הבית הגדול, בו השתכנו 21 החלוצים הראשונים אשר עלו בדצמבר 1930 לכבוש את שממות העמק, הוא ואדי חוארת בעבר.
הם הכינו את עליית המשפחות שבאו לאחר מכן ל"נקודה" – המקום בו נמצא כיום המושב הגדול ביותר בארץ, כפר ויתקין.
כעבור שנתיים הוקמה שכונת הצריפים. משפחות הגיעו, מי עם 2-3 ילדים, ומי עם ילדים בדרך. אז הוחלט להקים צרכניה, כי מנין יקחו ההורים מזון לפעוטות ולעצמם?
ל- 21 החלוצים הראשונים היו מביאים מזון מהמושבה חדרה, אבל כשרבו הנפשות החליטו להקים שתי צרכניות. ומדוע שתיים? מפני שהיו שני ארגונים שהתאחדו להקים את הכפר: ארגון ב' שנקרא העמק, וארגון ג' שכלל פועלים שעבדו בנהלל ובמושבות השונות.
משנסתיים המו"מ עם הקרן הקיימת ונקבעו גבולות היישוב, הועברו הצריפים למגרשים המיועדים לכל משפחה.
הגרלה נערכה באחד מלילות החורף ובוצעה על ידי הבן הבכור ב"נקודה" – ברוך ספיבק ז"ל, שנפל במלחמת העולם השניה.
חלק מהמשפחות הקימו את בתיהן בעצמן, וכך, יום יום יכולנו לראות את השינויים שמתרחשים על גבעת החול שנקראת הנקודה.
באותו זמן הוקם צריף עץ בעל גג פח, שהפך לצרכניה הראשונה בכפר. החבר צפרירי ז"ל ניהל אותה.
הכל היה פשוט וגם המצרכים אז היו מועטים מאוד, מצרכים חיוניים לכל משפחה, ובמיוחד למשפחות המטופלות בילדים.
חבר נוסף בצרכניה היה אליהו פקר ז"ל שהגיע עם משפחתו מנהלל והיה עובד קבוע בה, לאחר מספר שנים מכר גם במחלקת הטקסטיל. אביבה גיסר עבדה מספר שנים אחריו, ועשתה את עבודתה בחן רב ויעצה לכל קונה.
חברים נוספים שעבדו בצרכיה: אשר נעמן (זיסליס), שהיה חבר בעל מקצוע, החבר כחלין , מנה כשר, חיה גיל, רינה כהן.
הקונים היו באים לצרכניה עם רשימה שהוכנה בבית. לרוב לאחר ה"תשלום" שקיבלה המשפחה בראשית החודש. הם היו עומדים אצל כחלין ומכתיבים את הרשימה, והוא היה רושם את המצרך, הכמות והסכום. לאחר ששילמו לו קיבלו בחזרה את הרשימה המשולמת ואז ניגשו לעובדים הפנויים ששקלו את המוצרים השונים: 100 גרם קפה, 100 גרם קקאו, חבילה חלבה ועוד ועוד, בעזרת משקלים שהיו באותה התקופה. מצרכים ארוזים לא היו אז.
פינת הירקות בצרכניה היתה קטנה כי בכל משק היתה גינת ירק רעננה.
התמזל מזלי, ובשנה אחת, לפני פסח  פגש בי אשר נעמן, שהיה המנהל, ושאלני אם ברצוני לעבוד בצרכניה, כי חסרו עובדים. שמחתי כ"מוצאת שלל רב", כי תמיד היה צורך לעזור בפרנסת המשק.
וכך, הייתי חוגרת סינר, עומדת מאחורי הדלפק ושוקלת, ומביאה את המצרכים שהיו רשומים בפתקים. עבדתי בצרכניה כשנה ונהניתי מאוד. שעות העבודה היו 8 בבוקר עד 12 בצהריים, וכן 15 עד 18 אחר הצהריים.
לימים שוכללו המדפים ונוספו עוד עובדים: מרקוס, גושה, שמוליק שמכר ירקות, הרב אמיתי שהגיע לכפר אחרי מלחמת השחרור התמנה כקופאי ועבד שנים רבות.
בשנת 1939 החלו לבנות את מבנה הצרכניה הנוכחי, כתחליף לצריף העץ.  סיימו בשנת 1941.
חלפו השנים, וכיום המפעיל והקבלן הוא פוליצר מחדרה.
הסופרמרקט כיום הוא גדול מרווח, מאוור ומלא כל טוב. ניתן לקנות בשרים טריים, עוגות ולחם טרי, אוכל מוכן וכן עיתוני בוקר וזרי פרחים לכל דורש.
הוכנסו קופות רושמות, צוות מאיר פנים, והכל השתפר לרווחת התושבים.

 

דילוג לתוכן