ארכיון
כפר ויתקין

אודות הכפר

כפר ויתקין הינו מושב עובדים הנמצא כ-8 ק"מ צפונית לנתניה.

בכפר כ-149 משקים חקלאיים, 150 בתים בהרחבה והוא מונה כ-1,700 תושבים.

ענפי החקלאות העיקריים: רפת, פרחים, מטעים, פרדסים, הודים ולולים.

הכפר נקרא ע"ש יוסף ויתקין, מורה ומחנך מאנשי העלייה השנייה, אשר הטיף להתיישבות עצמית של פועלים על אדמת הקרן הקיימת לישראל, וכמחנך ראה את בית הספר כ'בית היוצר' של הדור הצעיר, העתיד לבנות ולחדש את פני הארץ.

הקמת הישוב

ביום ב' בטבת תר"צ 2.1.1930 עלתה קבוצה בת 20 חברי הארגונים "ויתקין" ו- "ג'-העמק" והתיישבה בבית אבן ישן, הנמצא על רכס הכורכר המרכזי שבעמק. מאז נקרא בית זה "בית-הראשונים" או "הבית-הגדול".

קבוצה זו הייתה הראשונה שהתיישבה באדמות ואדי ח'ווארת, הלא הוא עמק-חפר. לאחר גאולתן ע"י הקרן הקיימת. החברים עסקו בייבוש הביצות, נטיעת שדרות וחורשות, חפירות תעלות ניקוז, עיבוד הקרקעות, שמירה ועוד. בשנתיים הראשונות נוספו עוד כעשרים חברות וחברים שהתיישבו בבית ובצריפים שהקימו סביבו על הגבעה.

ב-1.5.1932 נקראו חברי הארגונים בעלי המשפחות שהיו מפוזרים בארץ לבוא ולהתיישב במקום. הם הקימו "שכונת צריפים זמנית" ממערב לגבעה, שמנתה בסוף אותה שנה – 80 משפחות עם כשבעים ילדים. הקימו בית ספר, צרכניות, מחלבה, מפעל לייצור צינורות השקיה מבטון, משתלות הדרים, אקליפטוס וברוש ועוד. 

בסוף הקיץ של 1932 התאחדו שני הארגונים ל"ארגון ויתקין" המאוחד, שהקים את כפר ויתקין – המושב הגדול בארץ. 

בפסח תרצ"ג 1933 החלו להעביר את הצריפים בשלמותם, כשהם מוסעים על גלגלים לנקודת הקבע, במקום בו נמצא כפר ויתקין כיום.

דילוג לתוכן