ארכיון
כפר ויתקין

משק 29 גולדגרט-גלאור

משק מספר 29 הוקם בשנת 1933 על ידי שרה ושלום גולדגרט
המשק, שנמצא ברחוב דרך הים, הוקם על ידי שלום גולדגרט, מקבוצת 20 ראשוני ככפר ויתקין אשר התגוררו בבית הגדול, ושרה גולדגרט לבית שטינשנידר, הגננת הראשונה בכפר.
שלום גולדגרט, נולד בשנת 1903 בעיירה ראדזיבילוב על גבול אוקרינה ופולין.
שלום עלה לארץ בשנת 1923 עם קבוצה של חלוצים בעקבות ה"קול הקורא" שפרסם המורה יוסף ויתקין אשר קרא לצעירים יהודים לעלות לארץ ישראל ולהגשים את החלום הציוני.
אביו של שלום היה הבעלים של בית חרושת מקומי. המשפחה חיה ברווחה כלכלית עד מלחמת העולם הראשונה, אז גויס שלום לצבע הפולני בו שירת מספר שנים. כשחזר מן המלחמה החליטו שלום ואחיו הבכור מנדל לעלות לארץ ישראל כחלוצים. אח נוסף עלה לארץ לאחר השואה. אחותו ואחיו הצעירים של שלום לא שרדו את השואה ונרצחו במחנות המוות בפולין.
לאחר עלייתו לארץ ישראל נסע שלום לקבוצת כינרת שם למד את עבודת האדמה והצטרף לגרעין אשר לימים הקים את הישוב הראשון בואדי חוווארת ( עמק חפר ) הוא כפר ויתקין. האגדות מספרות כי שלום היה חבר בארגוני המחתרת.
שרה גולדגרט לבית שטינשנידר, נולדה ב 1909 בעירה זדולבונוב בפולין.
זדולבונוב היתה עיירת מחוז אשר האגדה מספרת כי עברה בה רכבת. משפחת שטינשנידר היו בעלי המכולת של הקהילה היהודית בעיירה. שרה הגיעה ממשפחה ציונית, לאחר שאחיה הבכור עלה לארץ הוא הצליח לסדר סרטיפקטים לכל המשפחה וכולם עלו ארצה. עוד לפני עלייתה לארץ למדה שרה בסמינר בעיר וילנה והוסמכה כגננת. מייד לאחר עלייתה לישראל נשלחה לכפר ויתקין והייתה הגננת הראשונה של המושב.
בכפר ויתקין הכירה שרה את שלום והם נישאו. שלום ושרה גולדגרט הביאו לעולם שני ילדים: צביקה (צבי) הבכור נולד ב- 1939, אחותו הצעירה רחל נולדה ב – 1943.
צביקה נשא לאישה את מרים) מירי) לוטין, הם הביאו לעולם 4 ילדים: רועי, אלדר,שגיא ונועם. צבי ומירי עברתו את שם משפחתם לגלאור.
רחל, אחותו של צבי, נישאה לימים לבצלאל קסלר ולהם שלושה ילדים: צפריר, עומרי (מתגורר בכפר ויתקין) וזהבית.
משק 29 כלל ביום הקמתו שטח קטן לעיבוד חקלאי, פרה, וכמה תרנגולות. לימים המשק גדל לענפי חקלאות שונים: רפת קטנה, מטעים, פרחים ועלים ליצוא, הודים ועוד. כיום ענפי החקלאות של משק גלאור הינם מטעי קליפים, זיתים לשמן, ואהבה לזולת.

בשנת 1976 עבר המשק לבן הממשיך, צביקה גלאור ואשתו מירי גלאור
בשנת 1984 נפרדו מירי וצביקה. המשק עבר לידי מירי אשר גידלה לבדה את ארבעת בניה. כיום מתגוררת במשק משפחת גלאור בהנהגת מירי גלאור.
מירי גלאור, בת לאפרים ונעימה לוטין עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1951 כשהיא בת שבע.
המשפחה שוכנה במעברת באר יעקב. בשנה הראשונה גרה המשפחה באוהל ולאחר מכן עברו למבנה פח. לאחר כשנתיים עברו לגור במחסן גדול אשר בו התגרור יחד עם משפחתה של מירי עוד 7 משפחות, כאשר בין המשפחות מפריד וילון גדול והשירותים המקלחת היו בחוץ במבנה נפרד. באותו מחנה התגוררו עולים חדשים מעירק, אירן, לוב, ורומניה.
אפרים לוטין, אביה של מירי, היה בעירק סוחר בדים, היו לו כמה חניות בדים במרכז בגדד, בשכונת ביאטווין, השכונה של עשירי בגדד. אמא של מרים, נעימה, הייתה עקרת בית וילדה שלושה ילדים, מנשה ז"ל, שמחה ז"ל ומארי, כפי שקראו לא אז, תבד"ל.
את לימודי בית הספר יסודי למדה מירי בבית הספר של המושבה באר יעקב. לאחר סיום בית הספר היסודי עברה מירי ללמוד בפנימייה החקלאית בכפר סילבר. באותה תקופה עברו הוריה להתגורר במושבה האמריקאית ביפו, שם גרו עד מותם.
לאחר סיום לימודי התיכון הוכשרה מירי כאחות. היא קיבלה תעודה מבית הספר לסיעוד בבית החולים בילינסון. במסגרת שירותה הצבאי הצטרפה מירי לצוות ההקמה של בית החולים ברזילי באשקלון.
לאחר סיום שירותה הצבאי עברה מירי לעבוד בבית החולים בילינסון, שם הכירה את צביקה גלאור. מירי וצביקה עברו לגור בכפר ויתקין ושם נולדו ארבעת ילדיהם.
מירי ניהלה ביד רמה את המשק המשפחתי אשר כלל מטעי הדרים, פקאנים, אבוקדו, הודים לפיתום, ועלים ליצוא.
במהלך השנים סיימה מירי תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת בר אילן והקימה במקביל את מערך טיפת חלב בוועדי ערה. מירי היתה מפקחת אזורית מטעם משרד הבריאות עד לצאתה לפנסיה.
למירי 8 נכדים: יהלי ואנה הגדולים (בני 18 לפני גיוס לצבא), אלברט,עמליה, מרקו, סימון וצ'ארלי הקטנה
משפחת גלאור גרה במשק עד היום: מירי, שגיא עם זוגתו הדר ושלושת ילדיהם, מרקו, סימון וצ'ארלי גלאור וגם נועם גלאור.
רועי גלאור מתגורר בחופית עם זוגתו איילת וילדיהם יהלי ועמליה
אלדר גלאור מתגורר בכליל עם זוגתו יערה וילידיהם, אנה, אלברט, ומלודי.

 

 

דילוג לתוכן