ארכיון
כפר ויתקין

משק 25 – משפחת כהנוביץ

משק  25 הוקם בשנת 1933 על ידי סוניה וחיים כהנוביץ

סוניה וחיים כהנוביץ הגיעו לכפר ויתקין בשנת  1933 . בבית שבנו נולדו ילדיהם:  לאה, אריה, שמעון ובני.  יחד עמם התגורר הסבא שלום צבי כהנוביץ, אבא של סוניה, פליט שואת אירופה (הגיע מחו"ל 1947).

סוניה וחיים איבדו 17 בני משפחה מדרגה ראשונה בשואה. אמא של סוניה, 4 אחים של סוניה וחיים, בני זוגם וילדיהם. לרשימת הנספים

חיים כהנוביץ, יליד העיירה וולוזין בפולין, נולד בשנת  1906. עלה לארץ ישראל ב-  29/3/1925. בהמשך עסק בעבודות חקלאיות בהר כנרת, מושבה כנרת והרצליה.

סוניה כהנוביץ, ילידת העיירה רקוב בפולין, נולדה בשנת 1910. עלתה  לארץ ישראל ב-  18/8/1932. סוניה  וחיים הכירו בפולין לפני עלייתם לא"י. הם נפגשו שוב בהרצליה והתחתנו  ב- 1933. בשנת 1933 התיישבו סוניה וחיים בנקודת הקבע בכפר ויתקין. הם היו חלק מגרעין הראשונים ונחלת המייסדים. הקימו בית ראשונים במשק 25.

ענפי המשק: רפת חלב, לול מטילות, לול פטימים והודים, לול רביה, פרדס הדרים, מספוא וירקות. סוניה וחיים היו מראשוני בעלי טרקטור במושב. הטרקטור שימש את המשק וגם את קציר המספוא אצל החברים במושב, ע"י אריק.

קורות המשפחה:  חיים גדל בבית ציוני בוולוזין פולין, היה פעיל ציוני בארגון "החלוץ" ואף עמד בראשו. יישוב ארץ ישראל היה רעיון יקר לליבו, להגשמת חזונו, עלה חיים,  לארץ ישראל. התיישב בישוב "הר כינרת" ב 1/4/1925. בהמשך עבד במשק כהן ב"מושבה כנרת".  ומישם היתיישב בהרצליה ב- 1928: חיים היה בין המייסדים הראשונים בהרצליה ,עבר הכשרה ועבודה חקלאית,  עבר קורס מפקדים בהגנה.  בכפר ויתקין, חיים הוביל וניהל את כל פיתוח המשק החקלאי והפעלתו כולל בניית הבית והמיבנים במשק. חיים בנוסף למשק החקלאי היה נהג המשאית  של הכפר ועסק בהבאת תשומות לחקלאות. ושיווק התוצרת החקלאית לתנובה בערי המרכז וגם ולירושלים. כולל מלחמת השיחרור 1948 ופריצת המצור על ירושלים ובכך סיכן את חייו למען המדינה. בשנות ה- 50, כנהג הכפר הסב את המשאית לטיולית עבור נוער הכפר שטייל בארץ. לחיים הייתה קבוצה של חברים  " פרלמנט " איתה בילה, בשבתות בבוקר חגג עם קוניאק והרינג. חיים אהב לטייל ברחבי ישראל ולהגיע להבראה על שפת הכנרת, אותה אהב. חיים נפטר בגיל 59, בשנת 1965, שש שנים מאז נפגע מאירוע מוחי.

סוניה התחנכה  על ברכי הציונות וחזון הגאולה בארץ ישראל. עברה הכשרה חקלאית בפולין. הגיעה לארץ דרך לבנון, באופן בלתי לגאלי, כתיירת.  התיישבה בהכשרה ועבודה חקלאית בהרצליה בשנת 1932. ומשם לכפר ויתקין. בנוסף לעבודות המשק ( רפת,  לולים, פרדסים) ניהלה סוניה משק בית למופת עם 4 ילדים ואבא מבוגר, שלום צבי, שאיבד את כל משפחתו בשואה. סוניה שמרה על המסורת היהודית כשרות ושמירת שבת, סוניה הייתה  "באלאבוסטע" מבשלת מעולה והילדים שעזבו את הבית תמיד הצטרפו לארוחות הטעימות. סוניה קיבלה וארחה קרובי משפחה מהארץ ומארצות הברית. אחרי השואה, סוניה שלחה לניצולים מעיירתה בפולין, שהוגלו ל"סביר", חבילות גדולות שהטיבו עם הפליטים. שכנות/חברות רבות אהבו להיכנס לביתה לארוחות משותפות, סוניה עסקה בתחביב של פתרונות תשבצים, חידוד המח, כל השולחן במרכז הבית היה עמוס בספרות מקצועית, ששימשה לתשבצים.  חברותיה היו מתקשרות אליה להשלמת התשבצים. סוניה זכתה בפרסים רבים של ספרים. שליחת פתרונות התשבצים בדואר הפגיש אותה עם אנשים ששמחו מאד לפגוש אותה.  בשנת 2017 סוניה ז"ל נבחרה כדמות ייצוגית  ע"י העיר הרצליה לחודש האישה בעיר. לקריאה נוספת לחץ כאן

סוניה נפטרה בשנת 1995 בגיל 85.

שלום צבי:  יליד 1872, הסבא, אביה של סוניה, התגורר בבית המשפחה, היה סופר סת"ם, תלמיד ישיבת וולוזין. לכפר הגיע ב- 1947, אחרי שערב מלחמת העולם השנייה, 1939,  יצא לארה"ב. היה מתפלל קבוע בבית הכנסת בכפר, שותף פעיל בצוות ניהול בית הכנסת, גבאי, איש כתיבה ודעת משכמו ומעלה. תרם ועזר רבות לסוניה בגידול הילדים והמשק. נפטר בגיל 92

המשפחה המורחבת: 

לאה:  (1935) הבכורה מילדי המשפחה. עם סיום כיתה יא בשנת 1953 עברה לחיפה ללימודי הוראה בסמינר. הורינו תמכו בה חומרית ומורלית, גרה בסביבה ערבית ואדי ניסנס שם שכרה חדר. בצה"ל שירתה כמורה חיילת לימדה עיברית חיילים ובהמשך לימדה עולים חדשים בישוב הספר "נחושה". לאחר שיחרורה מהצבא, עבדה כמורה במכמורת ובכפר ויתקין.  חינכה דורות של ילדים והפנימה להם את אהבת הטבע, ארץ ישראל ועוד'. לאה  נישאה לאבי צפוני בן כפר ויתקין. להם 3 ילדים נכדים ונינים.

אריק: (1939) תלמיד  מחונן וספורטאי מצטיין זכה בפרסים רבים בתחרויות הספורט בביה"ס. ריצה, קפיצה ועוד', השתתף בקבוצת ליגת בכדורסל של כפר ויתקין והיה בחמישיה הראשונה.היתגייס לנח"ל להקמת המושב רם און. לבקשת בן גוריון, עם יסוד חיל השריון. היתנדב לחיל השיריון. השירות כקצין צבא היה קשה ומאתגר . לימודים אקדמאים בטכניון תואר שני בהנדסה אזרחית. עבד בתה"ל כמהנדס האחראי על בלימת ההמלחה בכנרת.  הוציא מחקרים רבים על המלחת ים כנרת,  עד היום משתמשים מייטב החוקרים במחקריו. אריק היה עצמאי בדעותיו. במלחמת יום הכיפורים גוייס למילואים כמפקד פלוגת  טנקים (רס"ן), בגדוד שיריון פיקודי 181 ובקרב מול הכוחות הסורים, כבש את היעד "תל אל חנות", הכריז בקשר  " היעד בידי" ונהרג מפגיעה ישירה מטיל סורי,  בהיותו חשוף בצריח בטנק מסוג " שרמן".  . אריק היה נשוי לאהובה ( שינדלר) להם 2 בנות ונכדים.

שמעון: (1945) בהיותו בן 4 , בזמן העברת הסוס המשותף עם משפחת אלטמן, שמעון קיבל בעיטה מסוס המשפחה. ואושפז לחצי שנה בבלינסיון.

לימודים אקדמאים באוניברסיטה העברית בירושלים תואר שני במדעי החקלאות. עבד במשרד החקלאות בפיתוח ותיכנון ההתיישבות והכפר במחוז המרכז. במקביל הפעיל את המשק החקלאי. שמעון נשוי לריקי ( גרגיר)להם 3 ילדים ונכדים. שמעון מתנדב שנים רבות בפעילויות רבות בארגוני מתנדבים  "ניצן" + "אנוש", הדרכות בחברה להגנת הטבע ועוד'.

בני:  יליד 1951,  צבא- שירת ביחידת 707 צוללים  בחיל הים. סדיר ומילואים. לימודים רכש תארים בהנדסאות בניה, ניהול וכלכלה, ניהל אתרי בניה, ועבד  כראש תחום במפעל בטחוני. בני נשוי לאורנה ( קופרמן) להם 3 בנים ונכדים.

המשפחה שגרה היום במשק: לאחר פגיעתו בעבודה, של האב חיים: שמעון הפעיל  את המשק ענפי חי וצומח. כיום גרים במשק ירון כהנוביץ ורעייתו יעל דרור-כהנוביץ (ירון הבן של שמעון וריקי כהנוביץ נכד המייסדים של המשק) וארבעת ילדיהם: בר גיא, רום וארבל.

דילוג לתוכן