ארכיון
כפר ויתקין

משק 144 משפחת שרירא

משק 144 הוקם בשנת 1936 על ידי יהודית ויהושע שרירא

כתבה בתם, איילה שרירא

 יהודית שרירא לבית גינבורג נולדה בשנת 1908, בעיירה רקוב, ליד מינסק. הוריה – חיה לאה, עקרת בית ואברהם, בעל בית חרושת לייצור ועיבוד עורות. המשפחה חיה בבית גדול וברווחה כלכלית.
ליהודית היו שלוש אחיות ואח.
הבן הבכור מרדכי (מוטי) למד ארכיטקטורה, שלוש אחיותיה של יהודית נקראו גניה, רעיה ושולמית. כמו יהודית, הן למדו בגימנסיה "תרבות" במינסק, השלימו בגרות ברוסית ולמדו גם עברית.
לאחר סיום לימודיה בגימנסיה, החלה יהודית ללמוד רפואת שיניים במינסק.
בתקופת לימודיה, בשנת 1924, נוסד ברקוב סניף של הארגון הציוני שנקרא "החלוץ". חברי "החלוץ" שאפו לעלות לארץ ישראל, ופנו לחיי עבודה והכשרה חקלאית. ארגון זה הקים מעין קיבוץ /הכשרה בכפר סמוך לעיירה רקוב, שלימד את חבריו את דרכי הקיבוץ בארץ, והכינם לעלייה לארץ ישראל. יהודית הצטרפה להכשרה זו. 
יהודית עלתה לישראל בשנת 1932, בהיותה בת 24 שנים, למרות התנגדותם העזה של הוריה.
לאחר שעלתה לארץ, לא היה קשר בין יהודית לבין בני משפחתה. גורלם המר נודע לה כאשר קראה  בעיתון שהעיירה רקוב וכל תושביה היהודים הושמדו.  כמעט כל בני משפחתה של יהודית נספו בשואה. אחיינית אחת נותרה בחיים, והתגוררה בארצות הברית.
כאשר הגיעה לארץ, יהודית נוכחה לדעת שלימודי רפואת השיניים שלמדה במינסק אינם מספיקים לקבלת רישיון עבודה. היא בחרה להגשים את חלומה להיות חלוצה, והצטרפה לקיבוץ רמת הכובש.
עוד בהכשרת הקיבוץ בחוץ לארץ וגם בקיבוץ רמת הכובש, יהודית  עבדה כאחות. לצד עבודתה כאחות היא עבדה בכל העבודות בקיבוץ.  

יהושע שרירא נולד בעיר וילנה בשנת 1903, להורים הינדה לבית רוטשטיין וראובן שרירא. היו לו שלוש אחיות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה משפחתו של יהושוע סבלה מאד. אמו הינדה ושתיים מאחיותיו חלו במחלת הטיפוס ונפטרו ממנה. לראובן נותרה אחות אחת: חסיה, שעלתה לארץ בעקבותיו.  
ראובן שרירא, אביו של יהושע, אשתו השנייה ובנה נספו בשואה. חסיה, אחותו של יהושע, נישאה בישראל והקימה משפחה.
יהושע הצטרף לתנועת נוער ציונית  עוד במהלך לימודיו ("השומר הצעיר" או "החלוץ"). במהרה הוא בחר לעלות לארץ ישראל והתכונן לכך.
הוא הצטרף להכשרה של קיבוץ ובחר ללמוד בתחום החקלאות ולהיות אגרונום. כאשר סיפר לאביו על כוונתו לעלות לארץ ישראל, אביו התנגד לכך, אך יהושע עמד על שלו ועלה לארץ ישראל כחלוץ, כנראה בשנת 1925. יהושע עלה ארצה יחד עם חבריו מקבוצת "הבונים" והצטרף לקיבוץ רמת הכובש.
יהודית ויהושע הכירו נישאו בקיבוץ רמת הכובש.  יהודית  היתה אז בת עשרים וחמש שנים, ויהושע בן שלושים.
בעקבות  סירוב הקיבוץ לאשר ליהושע לצאת ללימודי חקלאות, החליט הזוג לעזוב את הקיבוץ. הם עברו לכפר סבא בשנת 1933.
בכפר סבא נולדה בתם הבכורה, איילה, ב 16.11.1934  היא נקראה על שם סבתה הינדה.
מכפר סבא עברה המשפחה לנתניה, וגרו בצריף לא הרחק מאום חאלד. יהושע  עסק בהרכבת עצים וניהל את פרדסי חברת "הנוטע".
בנתניה נולד בנם השני, יצחק,  ב-8/12/1935.
יהודית עסקה בבישול. היא היתה מבשלת בבית ואנשים היו באים לאכול אצלה תמורת תשלום. הערבים שהתגוררו בסמוך לבית הורי התנכלו להם, איימו עליהם ואף ניסו לשרוף את צריפם, "הצריף האדום".
 מנתניה עברה המשפחה לכפר ויתקין.   
יהודית ויהושע הגיעו לכפר ויתקין בשנת 1936.  בהתחלה הם גרו בלול ובחדר מושכר בבית של משפחה אחרת, ולאחר מכן הם עברו למגורי קבע: בית קטן אותו הם קנו מהסוכנות ושילמו עליו בתשלומים. הבית כלל שני חדרים וחצר רחבת ידיים, ללא מטבח ושירותים. לא הרחק מהבית היה חדרון בנוי מפחים ששימש כמטבח, מחסן ומקלחת. בחדר היו ברז, פתיליות ושיש.  לקיר הפחון היה מחובר דוד, ובתוכו היה פרימוס לחימום מים לרחצה.
איילה מספרת: היינו מתרחצים לאור מנורה או נרות. בחוץ היה תנור בנוי מלבנים, שהיה מובער על ידי עצים שהיו מוכנסים לתוכו, והוא היה משמש לאפית לחם ומאפים נוספים. במקום מרוחק יותר בחצר נבנו שירותים עם קירות מפחים. הם היו בעצם בור עמוק שנחפר באדמה ושמסביבו הונחו עצים ששימשו לעמידה או לישיבה באוויר. במשך תקופה מסוימת השכירו יהודית ויהושע  אחד משני החדרים למשפחה אחרת. כך יצא שכל המשפחה הצטופפה בחדר אחד קטן.
בכפר ויתקין החלו יהודית ויהושע לעבד את האדמה ולטפח משק חקלאי. למרות השכלתם, הם בחרו בעבודות קשות ומייגעות, ועבדו קשה מאד לפרנסתם. בחצר הבית הם הקימו משק זעיר: היו להם חמור ועגלה , עדר עזים קטן ועופות. סביב הבית יהודית  גידלה גן ירק גדול שכלל את כל סוגי הירקות ואפילו תותים. היו בו חלקות שלמות של תפוחי אדמה, ועצי פרי שונים ובהם אנונות לפני הבית, רימונים, לימונים וגויאבות. בסוף החצר היו עצי לימונים, קלמנטינות ותפוזים. היה להם גם פרדס, הרחק מן הבית. במשך הזמן  קנו פרה והחליפו את החמור בפרדה. לצד עבודתם במשק,  עבדו גם בעבודות חוץ שונות. יהושע עבד בפרדסים אחרים בהרכבת פרי הדר, והיה מרכיב בעיקר עצי לימונים, תפוזים, אשכוליות וקלמנטינות. לצד עבודתו כפרדסן, הוא עסק גם בנוטרות ובשמירה, ועבד גם אצל האנגלים בעבודות שונות וקשות. יהודית אהבה לבשל ולאפות, ובבית המשפחה היו אוכלים אנשים בתשלום. יהודית עסקה גם בתפירה, רקמה וסריגה.
כמה שנים מאוחר יותר  נולד בנם הצעיר של יהודית ויהושוע, אברהם, שהתגורר בכפר ויתקין כל ימיו.

איילה סיפרה רבות על שנות ילדותה בכפר. לקריאה

יהודית נפטרה ב-7 למאי 1984, בגיל 76
יהושוע נפטר ב-3 לספטמבר 1988, בגיל 85

דילוג לתוכן