ארכיון
כפר ויתקין

חפצים

סיפון, סיפולוקס

הסיפון והסיפולוקס היו מיכלים ליצירת מי סודה.

סיפון – בקבוק זכוכית עם פיית מתכת, שמילאו אותו במי סודה במפעל. הצרכנים היו מחזירים את הבקבוקים הריקים ורוכשים במכולת בקבוקים מלאים.

בתחילת שנות החמישים החלו לשווק בישראל בקבוק חדש בשם סיפולוקס, שבאמצעותו ניתן היה ליצור מי סודה בבית. את הסיפולוקס ייצרו בחברת סיפולוקס תעשיות, בתל אביב.
הסיפולוקס דמה בצורתו לסיפון, אך היה עשוי מתכת במקום זכוכית. ערכה של  סיפולוקס כללה מיכל מתכת כסופה בצורת בקבוק, וכן אריזה של בלונים קטנים של פחמן דו-חמצני דחוס. הבלונים הגיעו בחבילות של עשרה לאריזה, והוחלפו בחנות לאחר שהתרוקנו.
בקבוק הסיפולוקס מורכב משתי יחידות – מיכל מתכת, אותו מילאו במים, וראש המיכל, בו יש ידית המשחררת החוצה את המים המוגזים אל הכוס, וכן פתח מילוי.
כדי לייצר את מי הסודה, הבריגו את הבלון אל פתח המילוי, והגז הדחוס עבר מהבלון אל הבקבוק.
במשך כשלושים שנה היה הסיפולוקס נפוץ מאוד במטבחי ישראל, עד שהוחלף במתקנים מודרניים יותר.

סרטון המדגים הכנת מי סודה

 

 

 

קרא יותר

צמיד של נערה בדואית

 

נתרם על ידי מיכל יזרעאלי, ממשפחת ניצן (קוקסו)

בשנת 1929, החלוצים שהגיעו לעמק חפר (וואדי חווארת) לאחר רכישת האדמות והחלו לעבד את האדמה, נתקלו בהתנגדות עזה.
הבדואים  שחיו במקום סירבו לפנות את הקרקע. הם ניסו לפרוץ אל השטחים החקלאיים ולהשחית את הגידולים.

מספרת מיכל יזרעאלי:
הרועים הבדואים הטרידו רבות את ראשוני כפר ויתקין.
שמואליק ניצן (קוקסו) שהיה בין עשרים הראשונים שהגיעו לבית הגדול,  יצא לגרש באחת ההזדמנויות של פריצת הרועים הערבים עם עדריהם לאדמות המעובדות, וניסה לתפוס בידה של אחת הרועות.
הוא נשאר להפתעתו עם הצמיד שלה בידיו.
מאז שומרת אני על הצמיד ועל הסיפור ומקדישה אותו לארכיון כפר ויתקין.

הצמיד עשוי ברזל ומרוקע בדוגמת צמה ועיגולים בקצותיו.

 

קרא יותר

מחבצה

כלי לייצור חמאה. היה בשימוש בכפר ויתקין בשנות הארבעים-חמישים.
הכלי נתרם לארכיון באדיבות משפחת חביב.
המחבצה מורכבת ממיכל זכוכית שמעליו מכסה וידית. הידית מחוברת למוט שמכונה – טובלן, ונמצא בתוך המיכל.

תהליך ייצור החמאה:
בשלב הראשון שפכו חלב לתוך כלי שנקרא – מפרדה (ספרטור), זהו מכשיר שמפריד ומרכז את שומן החלב, עד שמתקבלת שמנת.
את השמנת, לאחר שעברה פיסטור והחמצה, יצקו למחבצה עד למחצית המיכל, וסובבו את  הידית מהר מאוד.
הסיבוב של הטובלן שבתוך המחבצה מפרק את השומן של השמנת לטיפות ומפריד אותו משאר הנוזל. כך, כעבור זמן מה של חביצה נדבקות הטיפות זו לזו והופכות קשות יותר – נוצרת החמאה.
ממאה ליטר של חלב רגיל אפשר להפיק ארבעה ק"ג חמאה.

סרטון הדגמה לשימוש במחבצה: https://www.youtube.com/watch?v=uktwKnZli1M

קרא יותר

מגהץ פחמים

היה בשימוש אצל משפחת פוגטש – כפר ויתקין
נתרם לארכיון באדיבות אבי מוזיאון ראשית היישוב, מושב בית חרות
מגהץ הפחמים שימש את התושבים בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
המגהץ עשוי מברזל כבד ונפתח בעזרת זיז ברזל שנמצא בחלק העליון. לתוך המגהץ יש להכניס פחמים בוערים שמחממים את התחתית, ואז לעבוד במהירות רבה על מנת להספיק לגהץ כמה שיותר בגדים לפני שהפחמים יתקררו. העבודה עם המגהץ מצריכה כח רב וזהירות שהבגד לא יתלכלך מפחם שנפל, או ייחרך מחום הברזל.
שימוש במגהץ פחמים קיים גם כיום במדינות שונות

קישור: https://www.youtube.com/watch?v=JLntSuY_GjA

קרא יותר
דילוג לתוכן