ארכיון
כפר ויתקין

אישים

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין נולד ב- 2 באוגוסט 1876 בעיר מוהילב שבבלארוס. בשנת 1897, בגיל 21, עלה לארץ ישראל.
ויתקין היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר. במקביל לפעילותו הפוליטית, עסק בהוראה.
ויתקין עסק בשני תחומי פעולה מרכזיים: ההתיישבות בארץ והחינוך בארץ ובגולה. הוא נהג להופיע בפני האיכרים ולשכנע אותם כי עליהם להתמיד בעבודה קשה על מנת להשיג את המטרה – בניין הארץ.
לאחר קונגרס אוגנדה בשנת 1903, הרגיש ויתקין שיש צורך בפעולה מאורגנת בחוץ לארץ כדי להכשיר אנשים צעירים לטובת הפיכת פני היישוב. בד' בשבט תרס"ה, 22 בינואר 1905, פרסם ויתקין כרוז (קול קורא) שפונה אל הצעירים היהודים שחיים בגולה.
ה"קול קורא: אל צעירי ישראל אשר לבם לעמם ולציון", קרא להם לעלות לארץ ישראל ולבנות את הארץ.
ויתקין קרא נגד הירידה מן הארץ ונגד התבססות היישובים על עבודת פועלים ערבים. הוא דיבר על הקמת מושבות בנוסח חדש לגמרי, שתהיינה פרי יצירתם של המתיישבים עצמם. הוא הציע להקים אגודות אשר יאורגנו מחוץ לארץ וחבריהן יבואו לארץ ויעבדו בה כפועלים היכן שתימצא העבודה.

לאחר מכן, כאשר יסתגלו לתנאי הארץ, יקימו מושבות על אדמה שתושג בכל מקום שיתאפשר.
בסיומו של ה"קול קורא" הגיעה קריאתו של ויתקין אל אלה בעלי הנכונות והיכולת "לעבוד עבודת העם": "קול קורא לכם מהרי ישראל: עורו, עורו, צעירי ישראל, קומו לעזרת העם! עמנו גווע, ארצנו עוד מעט ותחמוק ממנו לנצח, מהרו לעזרתו".
צעירים יהודים רבים ממזרח אירופה נענו לקריאתו של ויתקין והחלו לעלות ארצה וליטול חלק במפעלי הבנייה וההתיישבות. ביניהם הייתה קבוצה של שישים צעירים שהתאספה בנהלל בקיץ 1924, במטרה להקים ארגון שייעודו הקמת מושב עובדים. אנשי נהלל הציעו שהארגון ייקרא על שם יוסף ויתקין, וכך קם ארגון ב' למושב עובדים על שם יוסף ויתקין. לארגון ב' הצטרפו צעירים נוספים מארגון ג'-העמק.
שני הארגונים התאחדו ל- ארגון ויתקין המאוחד.
עם המעבר לנקודת הקבע, נקרא המושב: כפר ויתקין.
יוסף ויתקין נפטר בתל אביב ביום ד' בשבט תרע"ב, 22 בינואר 1912, בגיל 36. הוא נקבר בראשון לציון על-פי בקשתו.

ריכרד קאופמן

תכנון כפר ויתקין נעשה בידי האדריכל ריכרד קאופמן.
קאופמן היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל רבות בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל.
קאופמן תכנן בתקופת היישוב למעלה ממאה יישובים חקלאיים, בכללם קיבוצים ומושבים, וכן שכונות ויישובים עירוניים, ובכך השפיע רבות על דמותו של היישוב בישראל.
החוזה לתכנון כפר ויתקין נחתם עם קאופמן בנובמבר 1932 בחסות מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. כחודשיים לאחר מכן הושלמה התוכנית (בינואר 1933) וכללה מאה ושמונים יחידות חקלאיות, שלושים יחידות לבעלי-מקצוע, מבני ציבור ומשק.
בתוכנית היישוב קבע קאופמן שורה ארוכה של שטחים ציבוריים פתוחים ומבני ציבור המקיפים גינה מרכזית: בית עם, בית ספר, ספרייה, צרכנייה, מגדל מים ומבני משק משותפים. באופן זה איפשר קאופמן לתושבים להקים לעצמם את כל התשתיות שיעניקו להם חיי תרבות, חברה וכלכלה עצמאיים, כאלה שיחזקו את המושב ויגבשו את הקהילה המקומית.

דילוג לתוכן