ארכיון
כפר ויתקין

יהודית ואברהם מדברי – מחלבה, מחסן אספקה, ממיינת ועוד

אברהם ויהודית מדברי – עובדי ציבור – כפר ויתקין 

סמטת הכ"ג 42 

אברהם מדברי נולד בוורשה בתאריך 21/06/1919 בשלהי מלחמת העולם השנייה. לארץ שנקראה אז פלשתינה, הגיע בסוף שנת 1942 לקסטינה כחייל פולני. הוא ידע שיש לו בת דודה, הלה, חלוצה בארץ ישראל  והצליח לאתר אותה בחיפה.

גורל משפחתו נודע לו מאוחר יותר כשגר בכפר ויתקין. הלה סיפרה שיש לו משפחה בכפר ויתקין, שאח של סבא שלו איסר לוש ז"ל עלה לארץ והתיישב עם משפחתו בכפר ויתקין. כך הוא הגיע בפעם הראשונה לכפר לבקר את משפחתו, משפחת לוש.

וכך הוא סיפר: "כבר מהביקור הראשון הרגשתי אצלם כמו בבית, הם קיבלו אותי נהדר ושמחו שעוד בן משפחה הגיע מפולין ארצה …  חיי הכפר היו עבורי דבר חדש לגמרי ומאד מסקרן, רציתי להיות כמה שיותר ישראלי – ללמוד את השפה העברית, את המנטליות הישראלית, להתיידד עם ילידי הארץ ולהתחיל  בחיים חדשים, אז החלטתי לקחת סיכון, לברוח מהצבא הפולני ולהיות עריק בכפר ויתקין".

לאחר שנה אצל משפחת לוש אברהם התגייס לצבא וכשפרצה מלחמת השחרור גויס לחיל התותחנים. תמיד היה חרוץ ולכל מקום שהגיע מיד התחיל לעבוד וכך גם בכפר.

אברהם עסק בעבודות רבות: 

  • הכין מיכלי קרטון בכדי להאכיל את הפרות ולמכור לחקלאים.
  • עבד בצרכניה של בית חירות.
  • למד חקלאות בחוות צטוק – בית שערים ואף הביא לשם את מוטקה וינטר (שנשאר חבר טוב לחיים). משם הביא מספר חברים  לעזור לחקלאים שגויסו למילואים.
  • עבד ביישור הקרקע, קידוח הבאר, בחקלאות  אצל משפחת ברסקי, עוזר לנהג משאית החלב כשמשה אדירי היה מרכז המשק.
  • עבד כמפקח במהלך 4 חודשי הבניה של גשר הבטון מעל נחל אלכסנדר.
  • כשהכפר קנה מיכלית עבר לעבוד במחלבה של הכפר.
  • עבד במחסן האספקה בבוקר ואחר הצהרים במחסן הטכני.
  • שנים רבות ניהל את מחסן הביצים – (ממיינת הביצים) של הכפר.
  • עבד בשקילת הבקר, שיווק ההודים והבקר.  (השיווק היה בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות). הוא סיים עבודה זו ברגע שפתחו את המשחטה בעמק חפר ועבר לעבוד שם.

אברהם היה פעיל בהתנדבות בוועדות שונות בכפר. ההתנדבות האחרונה שלו הייתה ועדת הוותיקים של הכפר

את יהודית  (ברגר) הכיר דרך חברים משותפים.  יהודית היתה בחורה נאה, נעימת סבר, מלאת הומור ושמחת חיים, צעירה ממנו ב – 8 שנים. "אז מה הפלא שהתאהב בה במבט ראשון".

יהודית עלתה לארץ מבלגרד שביוגוסלביה בשנת 1939.  גרה עם הוריה (משה ואדית ברגר) ברמת גן.

התגייסה לצבא בשנת 1948 לחיל הנשים הראשון של צה"ל  כשוטרת צבאית.   שניהם היו חיילים צעירים בצה"ל.

יהודית היתה מאד מוכשרת וגם לאחר שחלתה בדלקת פרקים והיתה נכה על כסא גלגלים. היא המשיכה לצייר, לשיר, לכתוב בחרוזים, ליצור עבודות יד, לתפור, לארגן, לארח חברים.. היתה פעילה מאד.

החתונה שלהם נערכה ב 1949 כששניהם במדים במלון על חוף הים של תל אביב שהיה שייך לצבא.

לאחר החתונה עברו לגור בכפר ויתקין בלול שהיה בסוף הרחוב של דבורה לוש. משם עברו לצריף מול משפחת נאמן. שם היו שני חדרים ומטבח, הם גרו בחדר אחד, ובחדר השני גר הסנדלר. 

החיים הפיזיים היו קשים, ללא כבישים, רק חולות ודרכי כורכר, אך היות שהם היו צעירים ומלאי מרץ וחדות נעורים היה להם טוב ביחד.

הבילוי היחידי באותם הימים היה לעלות על הגג של בית העם ולרקוד. כל בני הכפר הצעירים היו נפגשים שם מדי ערב. 

לאברהם היתה מכונית בשם "מוריס"  – הוא מספר – "אז גם קניתי אוטו פרטי. הייתי הראשון בכפר ויתקין עם אוטו" מאד אהבתי לנהוג ועד גיל 92 לא ירדתי מהגה"

כשיהודית חלתה הוא נאלץ לעשות בבית הכל, ובמקביל לבנות את הבית בעצמו. זהו הבית שהורשתי לילדי.

בבית החדש היתה חצר גדולה בה הקים וגידל לול תרנגולות ותרנגולי הודו. 

כשהילדים  (רנה וחזי ) גדלו הם עזרו לו לאסוף ביצים ולהאכיל את התרנגולות.

יהודית נפטרה ב- 14/12/1999. אברהם המשיך לטפל באמא של יהודית, אדית ברגר, במשך שנתיים עד שנפטרה.

אברהם נפטר ב- 06/02/2013.

בערוב ימיו גילה מה הסוד שלו לאריכות ימים – "אולי זה שילוב של כמה דברים ביחד, אני אדם שלו ורגוע מטבעי, תמיד הסתדרתי טוב עם כולם ואין לי אויבים. אני מצייר עם צעירים ממני בחוג לציור, נוסע בקלנועית כל יום לצרכניה, אני יודע בודאות שהדבר הכי חשוב בחיים הוא – להיות טוב לאנשים ואולי זה באמת הסוד לאריכות ימים"

אברהם היה אומן בנשמתו, רק בגיל 80 התחיל לצייר, לפסל, גילוף ויצירת דמויות מגרעיני אבוקדו.  היו לו ידי זהב, בבניה, בתיקונים שונים ומגוונים. כל דבר ידע לסדר. לתקן.  קרא ספרים.  העיסוק באומנות השאיר אותו צעיר. שנים רבות השתתף בחוגי ציור ואומנות. היתה לו תערוכת ציורים בבית קמחי.

למשפחת מדברי נולדו 3 ילדים 

שרה'לה  פרנס –  נולדה ב 1949, נקראה על שם אימו של אברהם, שרה.  נשואה לדוד פרנס,    מתגוררת במשק המשפחה  –ולהם שתי בנות – שרון  ויזל ועדי פרנס. כיום שרה'לה סבתא ל – 4 נכדים (מיה, רומי, גיא ורועי).

רנהמדברי ששון – נולדה ב 1957, נקראה רנה צביה ע"ש אחיו הגדול של אברהם.  רנה שירתה במשך 20 שנה בצבא קבע. נישאה למשה ששון והם  גרים במשק המשפחה בכפר ויתקין. להם שתי בנות – מור וקרן ששון. (מדברי). רנה עובדת  בעמותת חוגי סיירות של הקק"ל.

חזי מדברי  נולד ב 1959, נקרא ע"ש אביו של אברהם, יחזקאל. חזי נשוי לרותי ולהם שני ילדים. דניאל וטל.

חזי עוסק כקבלן בניה ושיפוצים. גר במשק המשפחה.

כתבה: רינה מדברי ששון

דילוג לתוכן